Blog Yomi – Kesubos #86/Daf 89


We begin with the Mishnah on the last line of דף פ״ח עמוּד ב, and discussion of what evidence a divorced woman must produce in order to collect her כְּתוּבָּה:

הוֹצִיאָה גֵּט וְאֵין עִמּוֹ כְּתוּבָּה – In a case where a woman produced a גֶט and it was unaccompanied by a כְּתוּבָּה, and she demands that her husband pay her marriage contract – גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ: she collects payment of her marriage contract, and he cannot claim that he already paid it.

כְּתוּבָּה וְאֵין עִמָּהּ גֵּט, הִיא אוֹמֶרֶת: אָבַד גִּיטִּי. וְהוּא אוֹמֵר: אָבַד שׁוֹבָרִי. וְכֵן בַּעַל חוֹב שֶׁהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב וְאֵין עִמּוֹ פְּרוֹזְבּוּל — הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִפָּרְעוּ

If she produced a כְּתוּבָּה, and it was unaccompanied by a גֵּט, and she says: My גֵּט was lost, and he says: Just as your גֵּט was lost, so too my receipt for the payment of your כְּתוּבָּה was lost; and likewise, in a case of a creditor who produced a promissory note after the Sabbatical Year, unaccompanied by a document that prevents the Sabbatical Year from forgiving an outstanding debt [prosbol], and demanded payment of the debt, these debts may not be collected.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִן הַסַּכָּנָה וְאֵילָךְ — אִשָּׁה גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ שֶׁלֹּא בְּגֵט, וּבַעַל חוֹב גּוֹבֶה שֶׁלֹּא בִּפְרוֹזְבּוּל

Rabban Shimon ben Gamliel says: From the time of danger and onward, after the ruling authorities banned the performance of mitzvos, people would destroy a גֵט or a pruzbul immediately after they were signed, a woman collects payment of her כְּתוּבָּה without a גֵט, and a creditor collects debts owed to him without a pruzbul. The assumption is that due to the circumstances these documents were written but were not preserved. As Rashi notes regarding the times of danger:

מן הסכנה – שגזרו עובדי כוכבים על המצות והיו יראים לשמור גיטיהן ומשקיבלתו שורפתו וכן פרוזבוליהן

The פְּרוֹזְבּוּל is an interesting mechanism, explained here. As Rashi elaborates:

פרוזבול – במסכת גיטין מפרש בפרק השולח גט (דף לד:) הלל התקין פרוזבול כדי שלא תשמט שביעית שמוסר שטרותיו לב”ד שיגבו מן הלוה חובו כל זמן שיתבענו דהשתא לא קרינן ביה לא יגוש שאינו תובעו כלום אלא הב”ד תובעו שהפקירם היה הפקר והם יורדין לנכסיו

The Gemara, expounding on the Mishnah above states:

שְׁמַע מִינַּהּ כּוֹתְבִין שׁוֹבָר. דְּאִי אֵין כּוֹתְבִין שׁוֹבָר, לֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַפְּקָא לַהּ לִכְתוּבְּתַהּ, וְגָבְיָא בַּהּ

Conclude from the Mishnah that when one repays a debt, the creditor writes a receipt and gives it to the debtor as proof of payment, If one does not write a receipt, then in the case in the Mishnah where she receives payment of her כְּתוּבָּה by producing her גֶט, let us be concerned lest she produce her כְּתוּבָּה in a different court and collect payment with it a second time. In the absence of a receipt, the husband cannot prove that the debt was paid.


אָמַר רַב: בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין כְּתוּבָּה עָסְקִינַן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אַף בְּמָקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין כְּתוּבָּה

Rav said: That is no proof, as we are dealing with a place where one does not write a כְּתוּבָּה. In those places, there is a general stipulation of the חַכָמִים that a husband must pay his wife the sum of the כְּתוּבָּה even if no document was written. Therefore, there is no concern lest she produce the כְּתוּבָּה at a later stage. And Shmuel said that the Mishnah is referring even to a place where one writes a כְּתוּבָּה, which she claims to have lost. As Rabbi Stern pointed out, this attests to the power of the כְּתוּבָּה which protects the wife even when one was written but is not at hand. It is a תְּנַאי בֵּית דִין.

Bottom line: we aren’t worried about deceit on the part of the wife. However, whether on the husband’s part or the wife’s part. if they’re claiming that something was done that was atypical for the locale, such as writing a כְּתוּבָּה or גֶט, they need to bring proof through witnesses as to what occurred (either that a document was written when it usually wasn’t or that it wasn’t when it usually is). Of course this is only when a document can’t be produced to substantiate the claim. As Rashi comments:

לדידי מיפרשא לי – דלעולם אין כותבין שובר והיינו טעמא דגובה כתובתה דאי מקום שאין כותבין הוא והוא אומר כתבתי וירא אני שמא תחזור ותוציאנה עליו להביא ראיה ואי מייתי ראיה עדים שכתב לא גביא ואי לא מייתי ראיה קתני מתניתין גובה כתובתה ואינו נאמן לומר שניתי מנהג העיר ואי מקום שכותבין הוא והיא אמרה לא כתב לי עליה להביא ראיה וכי קתני מתניתין גובה כתובתה שהביאה ראיה שלא כתב לה

And Rashi notes further:

הדר ביה – ואוקי מתני’ בטעמא אחרינא ואמר בין במקום שכותבין ובין במקום שאין כותבין כי מפקא גט בלא כתובה גובה עיקר כתובתה דהיינו מנה ומאתים וגובה דקתני מתני’ עיקר קאמר ולא תוספת וכי מפקא כתובה בלא גט גובה תוספת ולא עיקר חיישינן שמא גבאתו על פי הגט

And how do we avoid the potential double dipping problem if the wife can collect twice, once as a divorcee and once as a widow?

דְּקָרְעִינַן לֵיהּ וְכָתְבִינַן אַגַּבֵּיהּ: גִּיטָּא דְּנַן קְרַעְנוֹהִי לָאו מִשּׁוּם דְּגִיטָּא פָּסוּל הוּא, אֶלָּא דְּלָא תִּיהְדַּר וְתִיגְבֵּי בֵּיהּ זִמְנָא אַחֲרִינָא

Rav Huna responded: The solution is that we tear it and write the following on its back: We tore this bill of divorce, not because it is an invalid bill of divorce, but in order that she not return and collect with it another time. Where there’s a will, there’s a way.

About Leonard J. Press, O.D., FAAO, FCOVD

Developmental Optometry is my passion as well as occupation. Blogging allows me to share thoughts in a unique visual style.
This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in: Logo

You are commenting using your account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s